מאיפה מתחילים: מהילדים, לא מהסכם הפרידה

מה הדף הזה לא

שבעה כיווני מחשבה ליישום הרעיון

1. הבינו את צרכי הילדים

   לפני שמדברים על חלוקה, אני מציע לנסות להבין מה כל ילד צריך: איזו שגרה, מסגרות, חברים, חוגים ובעיקר מה הוא צריך מכל אחד מההורים ביומיום. דרך טובה להתחיל היא להתבונן מנקודת המבט של הילד ולשאול איפה כל הורה נכנס לתמונה. במקרה כזה נקודת הפתיחה היא צרכי הילדים ולא לוח החלוקה המשפטי.

2. הבינו את הצרכים שלכם ואת טווח הגמישות

   אחרי הילדים - אתם. מפו בכנות את הרצונות, האילוצים והצרכים של כל אחד מכם: עבודה, כלכלת בית, מגורים, זוגיות חדשה וכמובן - אגו. תבינו מה קבוע ומה גמיש, ומה אתם רוצים לקחת על עצמכם לאורך זמן או לתקופה קצרה. לא את הכל חייבים לתקשר לצד השני.

3. תשאפו לתקשורת ישירה

   תקשורת ישירה בין המבוגרים היא הבסיס לכל תיאום: זמנים, כסף, לוגיסטיקה ומחלוקות. בדקו את עצמכם: האם אתם נעזרים ב"תשאלי את אמא" ו"תגידי לאבא"? כי ילד שמעביר הודעות, או נדרש לגשר על פערי תקשורת, נכנס לתפקיד שהוא לא אמור למלא.

4. תנו לילד קול בלי לתת לו את ההגה

   תהיו ערים וקשובים לכל ילד - מה חשוב לו ומה קשה לו, בהתאם לגילו. אל תבקשו ממנו לבחור בין ההורים ואל תשימו עליו את משקל ההחלטה. ההבדל בין "מקשיבים לך" ל"אתה מחליט" הוא בעיניי שמיים וארץ.

5. הכירו בשינויים הטבעיים

   קבעו מתי חוזרים לשולחן השרטוטים. אחת לשנה, במעבר בית ספר, בשינוי מקום מגורים או במקרים אחרים. החיים דינמיים, הגילאים משתנים והסכם שמכיר בזה מראש הופך שינוי מ'הפרת הסכמה' לחלק מהתוכנית. העמקת קריאה: גמישות לאורך השנים ←

6. דונו במעורבות, לא רק בזמני שהות

   לא רק איפה כל ילד ישן ומתי, אלא גם: מי אוסף מהחוג בימי שלישי, מי דואג לרישום לחוגים, איך נראית שיחת ערב עם ההורה השני, מה קורה כשיש ילד חולה והשני צריך הסעה. העמקת קריאה: מעורבות יומיומית ←

7. השאירו את הדלת פתוחה

   גם אם בחרתם הסדר מקובל, אפשרו סטייה ממנו וגמישות בתוכו. זמינות של יום בשבוע מחוץ להסדר הקיים, עזרה בהסעות או בשיעורי בית זה כבר משהו. מעורבות לא דורשת הסכם משפטי חדש, היא דורשת שיתוף פעולה בתוך המציאות הקיימת.