הסיפור שלי

גם אצלי, אם בנותיי ואני נפרדנו. התהליך נמשך מספר שנים, ידע עליות ומורדות ועבר דרך תחנות שונות והשפעות שונות על חיינו ועל חיי הבנות.

לאורך התקופה, ניסיתי להסביר את השקפת עולמי לחברים, למשפחה וגם מול אנשי מקצוע: מטפלים, מגשרים ועורכי דין. הנורמות הקיימות והפשטות של המסלולים הנפוצים, הקשו עליי להעביר את הרעיונות והכוונות שלי. גם מול עצמי לקח זמן ומחקר עד שהמסרים התבשלו לכדי רעיונות סדורים.

מכיוון שהנושא קרוב לליבי, אני משוחח עליו הרבה ולעתים קרובות. בשיחות ספונטניות, בהיכרות עם אנשים חדשים, וכמובן נכנס לעומק (בלי בושה) כשאני נתקל במקרים של פרידה או טרום פרידה. גם מזוגות בזמן אמת, וגם ממבוגרים שהוריהם נפרדו בילדותם.

שמעתי עשרות סיפורים, חלקם מחברים קרובים וחלקם מהיכרויות מזדמנות. שמעתי מזוגות (וזוגות לשעבר) על פתרונות זמניים, שמעתי סכסוכים, ושמעתי על חברויות חדשות שנוצרו לאחר שהזוגיות הסתיימה. הסיפורים באים לידי ביטוי במקומות שונים באתר, ובפרט בהדמיית הרשת החברתית.

נכון להיום, העקרונות שמוצגים פה באתר מיושמים בחיי הפרטיים באופן חלקי ולא מוסדר. אני מודה על הגמישות והקבלה שמציגות הבנות ואימן, ומכבד את פרטיותן בנוגע לשיתוף פרטים נוספים.

מה אני מנסה לעשות עם זה? בעל הפרויקט.