גלעד אהרוני

בואו נדייק את המונחים.
"משמורת משותפת" מרמזת שיש פה מאמץ משותף.
בפועל, המונח המדויק צריך להיות "הורות יחידנית בתורות".

בימים שהילדים אצלי, אני מתפקד כהורה יחיד, אין גיבוי בהקפצות, אין תהיי איתם רגע אני בטלפון. לא אחה"צ, לא בלילה, לא בבוקר שלמחרת.

העובדה שבעוד יומיים התור עובר למישהו אחר, לא משנה את העובדה שכרגע, בזמן אמת, הילדים מקבלים בכל רגע רק הורה אחד.

זה לא שיתוף פעולה. זה סבב משמרות.

התגרשתם? משמורת משותפת? איזה יופי, אתם חולקים את הנטל חצי חצי.

הם מדמיינים שאני מרים צד אחד של האלונקה והיא את הצד השני, אבל המציאות היא שאנחנו לא סוחבים את האלונקה ביחד.
אנחנו עושים תורות במי סוחב את האלונקה לבד.
הילדים מקבלים הורה אחד בכל רגע נתון. ולפעמים, מה לעשות, הורה אחד זה לא מספיק. אז כן, בלוח שנה זה נראה שוויוני.

בחיים עצמם? משפחה חד הורית בפועל.

משמורת משותפת לפעמים נשמעת מאוזן, אבל זה הכי לא מאוזן שיש.

בואו נפתח מסעדה ונעשה שחצי מהזמן יהיה טבחים ובחצי הזמן השני יהיו מלצרים.
גאוני.

בהורות יחידנית במשמרות, או כמו שאתם קוראים לזה - משמורת משותפת - אין מנגנון של איזון ובקרה הדדית.
כשאני לבד עם הילדים, אני החושב, הבודק, המשער, המחליט והמיישם.

אני קורא לזה “משפחה חד הורית בפועל”.
כי יש שני הורים, אבל בכל רגע יש רק אחד שמתפקד.

משמורת משותפת זה כשאתה נהיה טוב בלהיות בלי הילדים. ממש טוב.

החברים מהצבא היו נפגשים בשבת פעם בחודש.
שניים התגרשו, הסופשים הפוכים, לא נפגשנו חצי שנה.

המשפט “אנחנו כבר לא זוג” נכון.
השאלה מה הילדים מקבלים במקום.

כי אצלנו, מאז הפרידה, זה לא מרגיש כמו משפחה עם שני הורים. זה מרגיש כמו שתי יחידות תפעול שעושות תורנות על אותם ילדים.

ביום שלי אני הכול:
נהג, מבשל, מחליט, מרגיע, מחפש מחק, עונה למורה, מטפל בחום, שופט בין אחיות.
ביום שלה היא הכול.

הבעיה היא לא “כמה ימים”.
הבעיה היא שכל הורה חי לבד חצי מהזמן.

הילדים מקבלים הורה אחד בכל רגע.
אבל הורים צריכים לפעמים עוד מבוגר בבית.
מישהו שיעזור, שיחזיק רגע, שייתן לך לנשום.

ואז אתה מבין שגירושין הם לא רק פרידה זוגית.
הם שינוי מבני של החיים.

וזה לא משנה כמה “שווה” זה על הנייר העומס עדיין אמיתי והנפגעים הם הילדים.

אוסף את הגדולה, תכננו קיר טיפוס.
אחותה חולה. אין מי שיישאר איתה.
וככה זה בבסיס השיטה: חד הורי בפועל?

21:30. בת 5 במיטה.
צריך להחזיר בת 11 ממסיבת כיתה.
רעיונות?