המשפחה כבר לא קבועה.
היא משתנה, נבנית מחדש, מתפרקת, מתחברת, נהיית משולבת.
אני לא חושב שזוגיות חייבת להיות לנצח.
אני כן חושב שעל הורות חייבים לקחת אחריות.
הורים נפרדים כי לא טוב להם, הם רוצים משהו אחר, אבל הילדים נשארים עם מבנה חיים שהם לא בחרו בו.
יפתח נחמיאס
חוקרחוקר
סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה שכותב עבודה על "המשפחה הפוסט-מודרנית". שואל שאלות מעלה תהיות.
פוסטים
למה כשאנחנו חושבים על "הורות" אנחנו ישר חושבים על "זוגיות"? אלו שני מוסדות נפרדים.
אפשר לסיים את הזוגיות ולהמשיך את השותפות בהורות בצורה מוצלחת.
הדור שלנו כבר ממש לא מקדש את החתונה לנצח, אבל הוא כן מקדש את ההורות.
אפשר לסיים את הזוגיות ולהמשיך את השותפות בהורות בצורה מוצלחת.
הדור שלנו כבר ממש לא מקדש את החתונה לנצח, אבל הוא כן מקדש את ההורות.
מושג שחוק: “טובת הילד”.
עולה בכל אספקט של הפרידה, בכל שיחה.
למה שחוק? כי לא מדברים על איזה ילד, באיזה גיל, עם איזה אופי, מהן מערכות היחסים וכו'
שיחה על טובת הילד, ראוי שתתחיל משיחה על הילד.
עולה בכל אספקט של הפרידה, בכל שיחה.
למה שחוק? כי לא מדברים על איזה ילד, באיזה גיל, עם איזה אופי, מהן מערכות היחסים וכו'
שיחה על טובת הילד, ראוי שתתחיל משיחה על הילד.
איזו אשליה שאם ההורים מתגרשים כשהילדים כבר בני 30, 'הכול סבבה'. אז זהו, שלא. במחקר ישראלי חדש (Cohen, Demeter & Koren, 2024) על 'גירושין מאוחרים' (Gray Divorce), מתברר שהתפרקות המשפחה הופכת את הילדים הבוגרים ל'הורים של ההורים'. במקום להמשיך בחיים שלהם, הם נשאבים למשולשים רגשיים ולדאגה אינסופית.
החוקרים מצאו שהמערכת המשפחתית ממש נשברת לתתי-מערכות של קואליציות: 'Breaking the family-system structure into parent–child subsystems and triangles... some parents expect their children to form a coalition with them against the other parent.'
אז להורים שמחכים ש'הילדים יגדלו' כדי להתגרש: אתם לא חוסכים מהם את הכאב, אתם פשוט משנים את התפקיד שלהם במחזה. הם הופכים להיות המטפלים שלכם.
החוקרים מצאו שהמערכת המשפחתית ממש נשברת לתתי-מערכות של קואליציות: 'Breaking the family-system structure into parent–child subsystems and triangles... some parents expect their children to form a coalition with them against the other parent.'
אז להורים שמחכים ש'הילדים יגדלו' כדי להתגרש: אתם לא חוסכים מהם את הכאב, אתם פשוט משנים את התפקיד שלהם במחזה. הם הופכים להיות המטפלים שלכם.
האירוניה הכי גדולה. אנחנו מוכנים שהילדים שלנו יחיו בשני בתים במשך 15 שנה, אבל כשאומרים למבוגרים לעשות את זה? זה פוגע בפרטיות, פוגע בשגרה, פוגע בנפרדות, בשיקום, כל אחד והסיבות שלו.
מראה לאגואיזם שלנו.
מראה לאגואיזם שלנו.
האם "אבא חורג" הוא באמת רק נספח?
מדברים על ההורים, התפקיד שלהם והחלוקה בינהם. אבל מה עם בן הזוג החדש?
במחקרים קוראים לזה 'Stepfamilies', ובמשך שנים התייחסו לזה כאל בעיה. אבל עברתי על סקירה שיטתית ענקית שיצאה השנה (2025), והיא מראה משהו שנוגד את האינטואיציה:
במקום שבן הזוג החדש יהיה גורם מתחרה, הוא יכול להיות גורם מפצה. המחקר מראה שמעורבות חיובית של אב חורג (Stepfather involvement) קשורה ישירות לאיכות יחסים טובה יותר עם הילד, במיוחד במשפחות שחיות יחד.
הנה מה שהחוקרים מצאו לגבי התמיכה שילדים מקבלים מדמויות 'חורגות':
'Stepfather providing emotional support... informational support... instrumental support... [linked to] supportive relationship between stepfather and stepchild.'
אולי במקום להילחם בבן הזוג החדש של האקסית, תשמחו שיש עוד מבוגר שנותן לילד שלכם 'תמיכה אינסטרומנטלית'?
המשפחה לא מתפרקת, היא מתרחבת.
מדברים על ההורים, התפקיד שלהם והחלוקה בינהם. אבל מה עם בן הזוג החדש?
במחקרים קוראים לזה 'Stepfamilies', ובמשך שנים התייחסו לזה כאל בעיה. אבל עברתי על סקירה שיטתית ענקית שיצאה השנה (2025), והיא מראה משהו שנוגד את האינטואיציה:
במקום שבן הזוג החדש יהיה גורם מתחרה, הוא יכול להיות גורם מפצה. המחקר מראה שמעורבות חיובית של אב חורג (Stepfather involvement) קשורה ישירות לאיכות יחסים טובה יותר עם הילד, במיוחד במשפחות שחיות יחד.
הנה מה שהחוקרים מצאו לגבי התמיכה שילדים מקבלים מדמויות 'חורגות':
'Stepfather providing emotional support... informational support... instrumental support... [linked to] supportive relationship between stepfather and stepchild.'
אולי במקום להילחם בבן הזוג החדש של האקסית, תשמחו שיש עוד מבוגר שנותן לילד שלכם 'תמיכה אינסטרומנטלית'?
המשפחה לא מתפרקת, היא מתרחבת.
פרידה זוגית היא אירוע בין מבוגרים, אבל ילדים חווים אותה כשינוי קיומי