טיפלתי בדור שבו הילדים נשארו עם האמא והאבא “בא לבקר”.
זה היה אסון להרבה ילדים.
לא כי האמא לא הייתה טובה, אלא כי הקשר עם האבא התייבש.

ואז הגיע הדור הבא, והחברה עשתה תיקון חד: ל“משמורת משותפת”.
והתיקון הזה היה חשוב.

אבל אני רואה גם את המחיר: יש ילדים שחיים בין בית של אבא ובית של אמא, יש הורים שחיים עם תחושת משמרות. ויש הורים שהמלחמה ביניהם רק קיבלה עוד זירה.

אני לא אומר לחזור אחורה, אני מדגיש את חשיבות המרכז הזה.
אם יש הורים פרודים שמצליחים לייצר מרכז כזה בלי לנתק את ההורה השני, זה תיקון אמיתי.