אני רוצה להגן רגע על ילדים שחיים בשני בתים.

שני בתים אינם בהכרח בלבול. לפעמים הם דווקא בהירות: כאן החדר שלי אצל אמא, כאן החדר שלי אצל אבא, אלה הכללים פה ואלה הכללים שם.

ילדים מסוגלים להחזיק יותר ממערכת אחת, לכן בעיניי שיתוף פעולה טוב נמדד בעיקר דרך ערוץ מידע הורי נקי: בריאות, לימודים, חוגים, מצב רגשי. מה שהורה צריך לדעת עובר מהורה להורה, לא דרך הילד.

גבולות ברורים ושיתוף פעולה אינם אויבים.