יש ילדים ששני בתים נותנים להם תחושה של עושר: שני חדרים, שתי שגרות, שני מרחבים שבהם הם אהובים.
ויש ילדים שזה קשה להם מאוד.

לכן אני נזהרת ממשפטים כמו “ילדים צריכים בית אחד” בדיוק כמו שאני נזהרת מ-“ילדים חייבים 50/50”.