אני אוהבת את בעלי.
אנחנו לא “במשבר”.
אין בגידות, אין צעקות, אין דרמה.

כשאני קוראת פה הורים גרושים, אני נבהלת וגם נמשכת.
כי מצד אחד זה נשמע קשה, מפוצל, עצוב.
מצד שני… יש שם גם הפסקות.