כששואלים אותי “אז מה ההסדר שלכם?” אני תמיד נתקע. כי אין לנו הסדר כתוב. בקושי בעל פה.

הילדים ישנים בעיקר בבית עם מיכל.
אני מגיע הרבה אחר הצהריים, לפעמים לארוחת ערב, לפעמים אני משכיב אותם שם וחוזר לדירה שלי.
פעמיים-שלוש בשבוע הם ישנים אצלי. בדרך כלל לפי הלוז של מיכל.
בסופי שבוע יש לנו מסגרת מחזורית, קובעים מראש אם יש משהו למישהו, או גמישים לפי מה שקורה.

זה נשמע לא מסודר, אבל זה דווקא מאוד מסודר.
זה דורש מאיתנו תקשורת עניינית. לא חברית, עניינית.
“אני אוסף היום”
“אני לוקח לרופא”
“יש מסיבת כיתה ביום חמישי”
בלי לנהל את העבר.

והאמת? סבבה