ילדים לא צריכים שהכול יהיה זהה בשני הבתים.
זו ציפייה לא מציאותית, ולפעמים גם לא בריאה.

בבית אחד הולכים לישון מוקדם יותר.
בבית אחר אוכלים ארוחת ערב אחרת.
אצל הורה אחד מסדרים תיק בערב, אצל השני בבוקר.

כל עוד יש עקביות פנימית, ביטחון רגשי ותקשורת הורית נקייה — ילדים רבים יודעים להחזיק את ההבדלים האלה בלי להתפרק.